וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה
וּלְטוֹטָפת בֵּין עֵינֶיךָ
כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְ-ה-וָֹ-ה מִמִּצְרָיִם (יג,טז)
פרשת בשלח מקפלת בתוכה את כל סיפור מסעותיו של עם ישראל במשך 40 שנות הנדודים במדבר.העלילה אמנם מתרכזת רק בחודש הראשון לשהותם מחוץ למצרים אך המעברים החדים בציר העלילה מאמונה מוחלטת ושירת הלל על הים לבין תלונות על משה ברגעי צמאון ויאוש מהווים את תמצית התנהלותו של העם בכל שנות נדודיו במדבר.חז"ל לימדונו שב"י נחלקו ל-4 כתות בעומדם על ים סוף: "אחת אומרת לפול אל הים,ואחת אומרת לשוב למצרים, ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן, ואחת אומרת :נצוח כנגדן"(מכילתא פרשה ב')
דומה כי החלוקה הזו בין גדולי אמונה לקטני אמונה משמשת כמודל חלוקה של העם מאז ועד בכלל.הכלי יקר הסביר את כפל הפסוקים המתארים את מעבר ב"י בים סוף (ראו בהרחבה בבלוג קו המשווה) שהמאמינים עברו "בתוך הים ביבשה" בעוד חסרי האמונה הלכו "ביבשה בתוך הים" קרי המאמינים נכנסו לים בטרם נראתה היבשה וחסרי האמונה המתינו עד שהדרך נסללה לחלוטין ורק אז נכנסו פנימה, לא מעט מחוסר ברירה ומיראתם ממצרים.
הרב אורי שרקי מסביר בשיעוריו על פ"ש כי החלוקה של העם לכתות( והוא אגב מחלקם ל-5) רמוזה בפשט הפסוקים: הקבוצה שכל הזמן מבקשת לשוב מצריימה היא הקבוצה שהיה צריך לשלח ממצרים ואליה מתייחסת תחילת הפרשה- "ויהי בשלח פרעה את העם", כנגדה קבוצת המאמינים באופן מוחלט נרמזת בפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" וכן הלאה לשאר הקבוצות (ראו בהרחבה באתר שיעוריו של הרב).החלוקה של עם ישראל ל-4 קבוצות נרמזת כמובן גם בארבעת הבנים ובארבעת המינים אלא שמנגד יש רגעים , כמו במעמד הר סיני או במעמד שירת הים, בהם העם מתעלה מעל כל המחלוקות ומתאחד לגוף אחד, עם אחד (כפי שמפרש רש"י במעמד הר סיני- "ויחן שם ישראל"- כאיש אחד בלב אחד).
2 נקודות המבט על עם ישראל- מחד כאבע קבוצות נבדלות ומאידך כגוף אחד ומלוכד רמוזים היטב בפסוק החותם את הפרשה המקדימה את פרשת בשלח,פרשת בא:
וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְ-ה-וָֹ-ה מִמִּצְרָיִם (יג,טז)
רבנו בחיי מסביר מדוע "ידכה" נכתב בכתיב מלא בכך שיש כאן רמז לחמישה בתים שבתפילין: ארבעה בראש ואחד ביד.
ומדוע באמת נחלקו התפילין של יד לארבעה בתים ולא כן בתפילין של ראש? מסביר ה"פרדס יוסף" כי בנוגע לראש יכולים לחשוב דעות שונות אך בשל יד- כשמגיעים למעשה חייבים כולם להתאחד לגוף אחד.אפשר לפרש באופן קצת שונה: 4 הבתים בתפילין של יד מייצגים את 4 הכתות בעם ישראל כפי שנתגלו בפעם הראשונה על ים סוף והבית האחד בתפילין של ראש מייצגים את נקודת המבט על עם ישראל כגוף אחד, איש אחד. 2נקודות מבט, על עם אחד המחולק ל-4 ראשים שהם גוף אחד המתאחד תחת היד החזקה של הקב"ה.
וּלְטוֹטָפת בֵּין עֵינֶיךָ
כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְ-ה-וָֹ-ה מִמִּצְרָיִם (יג,טז)
פרשת בשלח מקפלת בתוכה את כל סיפור מסעותיו של עם ישראל במשך 40 שנות הנדודים במדבר.העלילה אמנם מתרכזת רק בחודש הראשון לשהותם מחוץ למצרים אך המעברים החדים בציר העלילה מאמונה מוחלטת ושירת הלל על הים לבין תלונות על משה ברגעי צמאון ויאוש מהווים את תמצית התנהלותו של העם בכל שנות נדודיו במדבר.חז"ל לימדונו שב"י נחלקו ל-4 כתות בעומדם על ים סוף: "אחת אומרת לפול אל הים,ואחת אומרת לשוב למצרים, ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן, ואחת אומרת :נצוח כנגדן"(מכילתא פרשה ב')
דומה כי החלוקה הזו בין גדולי אמונה לקטני אמונה משמשת כמודל חלוקה של העם מאז ועד בכלל.הכלי יקר הסביר את כפל הפסוקים המתארים את מעבר ב"י בים סוף (ראו בהרחבה בבלוג קו המשווה) שהמאמינים עברו "בתוך הים ביבשה" בעוד חסרי האמונה הלכו "ביבשה בתוך הים" קרי המאמינים נכנסו לים בטרם נראתה היבשה וחסרי האמונה המתינו עד שהדרך נסללה לחלוטין ורק אז נכנסו פנימה, לא מעט מחוסר ברירה ומיראתם ממצרים.
הרב אורי שרקי מסביר בשיעוריו על פ"ש כי החלוקה של העם לכתות( והוא אגב מחלקם ל-5) רמוזה בפשט הפסוקים: הקבוצה שכל הזמן מבקשת לשוב מצריימה היא הקבוצה שהיה צריך לשלח ממצרים ואליה מתייחסת תחילת הפרשה- "ויהי בשלח פרעה את העם", כנגדה קבוצת המאמינים באופן מוחלט נרמזת בפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" וכן הלאה לשאר הקבוצות (ראו בהרחבה באתר שיעוריו של הרב).החלוקה של עם ישראל ל-4 קבוצות נרמזת כמובן גם בארבעת הבנים ובארבעת המינים אלא שמנגד יש רגעים , כמו במעמד הר סיני או במעמד שירת הים, בהם העם מתעלה מעל כל המחלוקות ומתאחד לגוף אחד, עם אחד (כפי שמפרש רש"י במעמד הר סיני- "ויחן שם ישראל"- כאיש אחד בלב אחד).
2 נקודות המבט על עם ישראל- מחד כאבע קבוצות נבדלות ומאידך כגוף אחד ומלוכד רמוזים היטב בפסוק החותם את הפרשה המקדימה את פרשת בשלח,פרשת בא:
וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְ-ה-וָֹ-ה מִמִּצְרָיִם (יג,טז)
רבנו בחיי מסביר מדוע "ידכה" נכתב בכתיב מלא בכך שיש כאן רמז לחמישה בתים שבתפילין: ארבעה בראש ואחד ביד.
ומדוע באמת נחלקו התפילין של יד לארבעה בתים ולא כן בתפילין של ראש? מסביר ה"פרדס יוסף" כי בנוגע לראש יכולים לחשוב דעות שונות אך בשל יד- כשמגיעים למעשה חייבים כולם להתאחד לגוף אחד.אפשר לפרש באופן קצת שונה: 4 הבתים בתפילין של יד מייצגים את 4 הכתות בעם ישראל כפי שנתגלו בפעם הראשונה על ים סוף והבית האחד בתפילין של ראש מייצגים את נקודת המבט על עם ישראל כגוף אחד, איש אחד. 2נקודות מבט, על עם אחד המחולק ל-4 ראשים שהם גוף אחד המתאחד תחת היד החזקה של הקב"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה